תביעת אבהות

הצורך בהגשת תביעת אבהות מתעורר כאשר זהות אבי הילד איננה ברורה או איננה וודאית. המקרים מסוג זה שהינם רבים נובעים בעטיין של סיבות שונות ומגוונות. כך למשל, במקרים מסוימים האב הוא זה אשר מתכחש לאבהותו ואינו מכיר בילדו ובמקרים אחרים האב נתקל במחסום שמציבה בפניו האם ככל ואינה מוכנה להכיר בו כאבי הילד. על הצד המעוניין בכך לפנות במסגרת תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה אשר יידרש להכריע ולתת פסק דין אשר משמש קביעה מפורשת וברורה באשר לזהות אבי הילד.

במסגרת הליך זה יש לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה, כי הילד הוא בנו של האב ולשם כך יש להציג ראיות נסיבתיות שיש בהן כדי לקשור ביניהם. בתוך כך, בדיקת סיווג רקמות DNA, שתוצאותיה עומדות ברמת דיוק גבוהה בשיעור 99%, נמצאה כדרך הטובה והוודאית ביותר לקביעת האבהות וכיום הינה הדרך המקובלת ביותר לשם כך.

מכוח התיקון לחוק מידע גנטי, שנכנס לתוקף בשנת 2008, מוסמך בית המשפט להורות לצדדים המתדיינים בפניו לבצע בדיקת רקמות לשם קביעת זהות האב, וכן אף לחייב ולאכוף את קיום הבדיקה כאשר אחד הצדדים מסרב בכל תוקף מלקיימה. בטרם תוקן החוק, בית המשפט לא היה מוסמך לחייב אדם לבצע את הבדיקה מחד,  אך ככל שאדם סרב לקיים את הבדיקה מבלי שנתן לסירובו הסבר המניח את הדעת, בהחלט עשוי היה בית המשפט לתת משקל לסירובו באופן שישמש כראייה כנגדו, מאידך.

לעיתים יהיה מנוע בית המשפט מלהורות על בדיקת רקמות בשל חשש לממזרות. במקרים כאלו, נקבע זה מכבר, כי ניתן להכיר באב פסיכולוגי בשונה מאב ביולוגי שיהיה כשר לזכויות כלפי הקטין ואף לחובותיו.

רוצים לשאול שאלה, להעיר או להוסיף תגובה? נשמח להשיב לכם במהרה. צרו קשר וכתבו לנו באתר או כנסו וכתבו לנו בעמוד הפייסבוק ופנייתכם תיענה בהקדם.

חשוב: האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומעמיק ואינו מהווה תחליף לו. כל המסתמך על המידע המופיע באתר מבלי לקבל ייעוץ משפטי פרטני ומעמיק עושה זאת על אחריותו בלבד.